X הוספה

מעגל השנה > יום השואה והגבורה

 

עיצוב זיכרון השואה - לחשוב אחרת

ורד רקנטי הלל ישראל


הנצחת השואה בישראל עוצבה באופן מסוים, ממלכתי, וברור כי יש דרכים נוספות להזכיר אותה. מטרת הסדנה היא לברר באיזה אופן היינו רוצים לזכור ולהנציח את השואה, תוך שמירת הערכים החשובים לנו כיום כחברה וכיחידים.
הסדנה כוללת פעילות בקבוצות על תוכני יום השואה, וכן דיון באפשרויות שונות לראות ולחוות את הזיכרון. הסדנה מסתיימת בנאומו של הרב לאו, העוסק בזיכרון העם היהודי באלפי השנים האחרונות, מתוך ראייה כוללת.

זיכרון, שואה

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: נוער, מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 2 שעות דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

עיצוב זיכרון השואה - לחשוב אחרת

זיכרון השואה

הזיכרון הוא כמו דופק.

אני רוצה להקשיב לדופק, להתנגח איתו,

לא לשמוע אותו לפעמים כי אני רוצה לחיות,

אבל הוא שם כל הזמן. 

נאווה סמל (דור שני לשואה)
הקדמה

יום השואה מאפשר לחברה הישראלית לעצור את היומיום ולהקדיש רגע לחשוב, להרגיש, להיזכר, לחוות וללמוד עוד על  אשר התרחש, לשמוע את סיפורי הניצולים, ובעיקר לא לשכוח ולצרוב בזיכרון הקולקטיבי את האירוע שמעצב עד היום את החברה בישראל.

אך מדוע מעוצב יום זה כפי שהוא מוכר לנו? מי קבע את שמו, את מועדו, את הטקס השנתי שהפך להיות בלתי נפרד ממנו? על כך אנו בדרך כלל לא נותנים את הדעת.

נאווה סמל משווה את הזיכרון לדופק הפועם כל הזמן, ההופך לחלק מאיתנו, ומתוך כך אנחנו יכולים לעצב אותו, לחשוב עליו, לשאול לגביו.

מעבר עמוד
פעילות בקבוצות - עיצוב זיכרון השואה - למה ככה?
הסבר כללי

בשאלה כיצד צריך או כיצד ראוי לעצב את זיכרון השואה עומדים לדיון כמה היבטים.

נחלק את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות שיעסקו כל אחת בהיבט אחד של השאלה, ולאחר מכן נתכנס לפורום הכללי לדיון במסקנות, ויותר נכון - בתהיות ובשאלות שהתעוררו בקבוצות.

הערה למנחה: מטרת הפעילות איננה לערער על דרכי ההנצחה הקיימות שמדינת ישראל, אלא לנסות לחשוב כיצד אנחנו רוצים לעצב את הזיכרון, ומה הוא משקף. דרך הפעילות שואלת שהקבוצה את עצמה שאלות חשובות, וזוהי למעשה מטרת הדיון.

קבוצה 1 - יום השואה?

המשימה: עליכם לעצב מחדש את יום הזיכרון לשואה.

החליטו:  מה יהיה שמו הרשמי של היום?

             באיזה תאריך יציינו אותו? (היעזרו בדף התאריכים המצורף בסוף המערך, בכרטיסיית המידע, הנחיות למנחה)

             כיצד תונצח השואה ביום זה ברחבי הארץ והעולם? (טקסים /  שלטים / צפירה / אחר)

             כיצד יציינו בבתי הספר את היום הזה? (טקסים / תערוכות / פעילות מיוחדת / עדות / אחר)

             מי ישב בוועדה האחראית על יום השואה? (ניצולי שואה / היסטוריונים / מורים / דור שני לניצולים / אחר)

 

עליכם להציג את ההחלטות על בריסטול, ולהציג בנפרד את ההתלבטויות שהיו לכם.

 

בהצלחה!

קבוצה 2 - תקציבים

המשימה: עליכם לחלק מחדש את התקציב המוקדש לנושא השואה.

לרשותכם עומד תקציב בסך 5,000,000 ש"ח להנצחת השואה.

בסוף המערך (בכרטיסיית המידע, בהנחיות למנחה) מצורף דף ובו פירוט העלות הכספית של פעילויות הנצחה שונות. 

עליכם לקבוע את תקציב יום השואה - מה ניתן לקיים ומה לא.

אין לשנות את העלות הנקובה בנספח, אך אפשר להוסיף פעילויות נוספות, לפי שיקולכם.

 

עליכם להציג את המסקנות על בריסטול, ולהציג בנפרד את הדברים שהוצאו מן התקציב.

קבוצה 3 - עיתונות

המשימה: עליכם לעצב עיתון ליום השואה.

בחרו מתוך כתבות ומתוך רעיונות אחרים שיש לכם – כיצד צריך להיות מעוצב העיתון היוצא בישראל ביום השואה?    

העיתון אמור לשקף את הציבור הישראלי כולו.  

הקדישו מחשבה לבחירת תוכן העמוד הראשי של העיתון, העמוד הפנימי, ולבחירת כתבות שלא ייכנסו השנה לעיתון.

תוכלו לעשות שימוש ב-8 כתבות בלבד (מתוך הכתבות המצורפות), ובעוד  2 כתבות פרי ידיכם.  

 

עליכם להציג את הכתבות על הבריסטולים ולהציג בנפרד את הכתבות שהחלטתם לא לפרסם.

  

הערה למנחה: לפני הפעילות - לאסוף כתבות שונות העוסקות בשואה, רצוי מהאינטרנט מאותם ימים, על מנת שיהיה עדכני. חשוב שבין הכתבות יהיו כאלה שיעסקו במגזרים וציבורים שונים, בסיפורים של ניצולי שואה, במצב הניצולים כיום וגם כתבות שבמבט ראשון לא נראה ששייכות ליום הזה.

מליאה - איסוף ההחלטות

לאחר העבודה הקבוצתית, מתכנסת המליאה. כל קבוצה מציגה את מסקנותיה ואת התלבטויותיה במהלך העבודה.

רצוי לפתח דיון על הנקודות החשובות שעולות.

מעבר עמוד
ציטוטים - זיכרונות

מפזרים בכיתה דפים את הציטוטים הבאים בנושא הזיכרון והשואה.

במשך כמה דקות עוברים חברי הקבוצה בין הדפים ובוחרים ציטוט או כמה ציטוטים שעמם הם מזדהים.

מתכנסים שוב וכל אחד מציג את המשפט שבחר ומסביר מדוע.

 

ויקטור פרנקל

סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד.

 

ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, הוצאת דביר, 1970.

אורסון סקוט קארד

למרבה הצער, כל מה שאני יכול לזכור הוא העבר.
אורסון סקוט קארד, מתוך הספר: מפות במראה

קרלוס רואיס סאפון

כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים.
קרלוס רואיס סאפון, צילה של הרוח, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2006.

הרב ישראל מאיר לאו

השואה דומה לתהום פעורה אשר ככל שאנו קרובים אליה, אי אפשר להבין את עומקה.
הרב ישראל מאיר לאו, מתוך כתבה באתר יד ושם: "ניצולי השואה ויד ושם", מאת: אורית אוחיון מדר, יד ושם, 2004.

ארתור סי. קלארק

ביום מן הימים יעלם הכאב, אך הזיכרון ישאר לעולם.
ארתור סי קלארק, מתוך: שירת ארץ רחוקה, הוצאת מסדה, 1991.

גבריאל גרסיה מארקס

הזיכרונות האמיתיים היו דומים לרוחות רפאים,

ואילו הזיכרונות הכוזבים היו משכנעים כל כך,

עד כי דחקו את רגלי המציאות.

גבריאל גרסיה מארקס, מתוך: צליינים מוזרים.
נאומו של הרב ישראל מאיר לאו

בסיום הסדנה ניתן לצפות יחד בנאומו של הרב ישראל מאיר לאו, ניצול שואה, שמקשר בעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, בין עבר, הווה ועתיד - מזיכרון בני ישראל במצרים, דרך השואה ועד ימינו.

צילום הנאום בוידאו מופיע בקישור הבא: http://www1.yadvashem.org/yv/he/remembrance/multimedia.asp

 

לאחר ההקרנה ניתן לדבר על הנקודות המרכזיות העולות מן הקטע ולסכם את הסדנה - על חשיבות הזיכרון, על היכולת לשאול ולתהות לגביו ולעצב עבורנו את הזיכרון המתאים והנכון לחברה הישראלית כיום.

ציטוטים נוספים

ישנם ציטוטים נוספים רבים שניתן וכדאי להוסיף. חלקם מופיעים בדף ההנחיות למנחה בכרטיסיית במידע.

הדיון והשיתוף בציטוטים הנבחרים יכול להיות עשיר יותר ככל שיובאו לפני הקבוצה ציטוטים רבים יותר.

   
תגובות (0 תגובות)

עבור לעמוד תרומה