X הוספה

מעגל השנה > פסח

|

אמונות ודעות > מידות וערכים

 

עבדים ובני חורין- ברור מושג החירות בימים ההם ובזמן הזה

רות לזר מרכז יעקב הרצוג


מקובל לראות בשאיפה לחופש ערך אוניברסלי ובלתי ניתן לערעור, הן ביחס לפרט והן ביחס לקבוצות ועמים. ואולם, על מנת להימנע מאנרכיה מוחלטת יש צורך בחוקים ובמגבלות, והאדם צריך להתחשב בצרכיו וברצונותיו של הזולת. כמה חופשי הוא האדם החופשי ועד כמה ניתן לשעבד את רוחו של האדם המשועבד? שאלות אלה על משמעותו של החופש יידונו בדף הלימוד, תוך עיון בדברי חז"ל ובהגות מודרנית, וכן מתוך חוויות אישיות של בני דורנו ושירו של ברי סחרוף.

חופש חיצוני, חופש פנימי, חירות, חירות הגוף, חירות הנפש, עבדות

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: נוער, מבוגרים.
נדרש ידע קודם לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 2 שעות דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

עבדים ובני חורין- ברור מושג החירות בימים ההם ובזמן הזה

א. מהי חירות?
נפתח בהכרת צמד המושגים שטבע הפילוסוף ישעיהו ברלין, כתשתית להמשך העיון:

החרות השלילית היא חסרונה של מניעה, או "חרות מְ "; ואילו החרות החיובית קרובה  לרעיון של ההגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החרות לְ "...
חרות חיובית מתמקדת ברצונות של היחיד, המושפעים בין השאר מחינוך, סביבה   ומרכיבים אישיים. 

על פי הפרק "מהי חירות" באסופה "זכויות האדם והאזרח בישראל"
מה ההבדל בין שני סוגי החירות?
  • נסו לחשוב על דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי, שבהן חשתם שהשתחררתם ממחויבות מסוימת ('חירות מ-'/ חירות שלילית), ועל דוגמאות שבהן בחרתם במעשה או בדרך מתוך חירות ושחרור ('חירות ל-'/ חירות חיובית).
  • קראו את הקטעים הבאים המתארים את יציאת מצרים, לאור המושגים חירות שלילית וחירות חיובית:
ב. סיפור יציאת מצרים

כא וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: כב וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ: כג וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ 

דברים, פרק ו, פסוקים כא-כג

ב וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: ג וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה:

במדבר, פרק יד, פסוקים ב-ד
מעבר עמוד
ג. מסע החירות ומשא האחריות
אבי שגיא וידידיה שטרן מוסיפים תובנות על מושגי החירות הללו:
  •  [...] החירות אינה מתמצה בשאיפה לשחרור משעבוד. שחרור יוצר חופש לנוכח האחר - פרעה - אך אין הוא מעניק למשוחרר חופש לנוכח עצמו. גם אדם משוחרר מבחינה פוליטית וחברתית אינו בהכרח בן חורין בהווייתו הפנימית, אם הוא שואב את ערכו העצמי מהפירורים הנופלים משולחנו של הזולת, כביטויו של קירקגור. מרידתו של עבד, המסתכמת באמירת "לא!" לאדון, אינה מבטיחה את חירותו, שכן גם היא, ממש כמו אמירת "כן!", אינה אלא ביטוי לתלות באדון.      
  • גם מי שניצח במאבק שחרור הרואי נותר שבוי במכלאות השעבוד - עבד שברוח - אם אין הוא מצליח להציב הצעה חלופית לאפשרות שאותה שלל. ההימלטות מעול, ללא עיצוב של תפישת עולם עצמאית שאינה מפנה את מבטה החוצה, אמנם מאפשרת חירות שלילית, אך אינה יוצרת חירות במובנה החיובי. 
  • דורנו ניצב מחדש על גדות ים סוף. בניגוד לדור מצרים לא סמכנו על הנס ולא החרשנו. דורות של לוחמים וחלוצים שרו: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו". שילמנו דמי התנסות יקרים והצלחנו - הים נקרע וקמה המדינה היהודית הריבונית. ואולם, שחרורנו הפיסי, ממש כמו יציאת מצרים, הוא רק תחנת המוצא בדרך ארוכה. המסע אל החירות הפנימית טרם תם, הוא בקושי החל. פרוס לפנינו מדבר גדול, ולאחריו "ילידי ענק" מאיימים. משכו של המסע אל השחרור מעבדות - רכישת החירות השלילית - היה קצוב: אלפיים שנה; לעומתו, המסע אל החירות החיובית לעולם לא ייתם. 
אבי שגיא וידידה שטרן, "מסע החירות ומשא האחריות", "הארץ" ניסן תשס"ח
© זכויות יוצרים שמורות למחברים
  • מהי 'עבדות שברוח' עבור האדם בן זמננו, ומה הקשר בין עיצוב השקפת עולם לבין חירות?
  • מה מבקשים כותבי המאמר מאיתנו, החיים במדינת ישראל העצמאית?
ד. מנוס מחוֹפש - אֵריך פרום
הפילוסוף הגרמני-יהודי אריך פרום, בן המאה העשרים, טען בספרו מנוס מחופש טענה מרחיקת לכת לגבי שאיפת החופש של האדם.

ביטול השעבוד החיצוני נראה לא רק הכרחי אלא גם תנאי מספיק להשגת המטרה הנשגבה: 'חופש הפרט'. [...ואולם,] נאלצנו להודות כי מיליוני גרמנים נלהבו לוותר על החופש שלהם באותה מידה שאבותיהם נלחמו להשיגו כי במקום לשאוף לחופש ביקשו דרכים לנוס ממנו.

אריך פרום, מנוס מחופש, הוצאת דביר, 1958, עמ' 12

אריך פרום - (גרמניה, 1900 – ארה"ב 1980) - פסיכואנליטיקאי, פילוסוף, וסופר יהודי ממוצא גרמני. היגר לארה"ב עם עליית הנאצים לשלטון. כתביו עוסקים בחירות ומשמעותה לאדם המודרני, בהיבטים חברתיים, מוסריים ותרבותיים של הפסיכולוגיה, ובאומנות האהבה
  • מדוע , כמו הגרמנים, יש אנשים הבוחרים לוותר על החופש שלהם? האם נתקלתם במציאות דומה?
  • לצמד המושגים חירות שלילית וחירות חיובית? הוספנו בעקבות שגיא ושטרן את המושגים 'חירות פנימית' ו'חירות חיצונית'. אפשר להוסיף לכך גם את המושגים 'חופש פיזי' ו'חופש רוחני'. האם אלו הם מושגים חופפים? כיצד הם מתבטאים במקורות שקראתם, ומה משמעותם לחייכם?
ה. משנה פרקי אבות:
גם חז"ל התמודדו עם הפרדוקס של מי שחופשי לכאורה. המשנה בפרקי אבות מתייחסת לשאלת הבחירה והקבלה של חוקי התורה על ידי מי שהשתחררו זה עתה מעבדות מצרים:
ואומר: 'וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת' (שמות פרק לב, פסוק טז). אל תקרי חָרוּת אלא חֵֵרוּת, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
משנה, פרקי אבות, פרק ו, משנה ב
  • המשנה מתארת את קבלת חוקי התורה כמעשה של חירות. האם אתם מסכימים עם תפיסה זאת? האם יש סתירה בין חופש לחוק?
ו. תלמוד ירושלמי

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו?  אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם, תירצע.  

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין, א נט, טור ד / הלכה ב

תלמוד ירושלמי - אוסף פירושים והרחבות על המשנה שחובר בתקופת האמוראים בארץ ישראל, במאות ה-3-5 לספירה. התלמוד הירושלמי חובר במקביל לתלמוד הבבלי, ושניהם כוללים דברי הלכה ואגדה. התלמוד הירושלמי נוצר בעיקר בטבריה, ושיקף את ההלכה והנוהג הארץ-ישראליים. כתוב ארמית גלילית.
  • במה מרחיבים דברי רבן יוחנן בן זכאי את המשנה בפרקי אבות?
מעבר עמוד
עד כה עסקנו באפשרות להשיג חופש פנימי ושחרור רוחני משעבוד שאינו עבדוּת במובן המקובל. מעניין לקרוא בהקשר זה את דבריהם של אישים בני זמננו, המתארים את השחרור שלהם מכפייה חיצונית. נקרא את דבריו של הפסיכיאטר ויקטור פרנקל, שבחר שלא לברוח מגורלם של היהודים באירופה בימי השואה ואת נאומו של אסיר ציון נתן (אנטולי) שרנסקי בפני השופטים שדנו אותו למאסר ועבודת פרך בסיביר.
ז. ויקטור פרנקל

האדם מחפש משמעות / ויקטור פרנקל

זמן קצר לפני שהצטרפה ארצות הברית למלחמה נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה, נקראתי אל השגרירות האמריקנית בווינה לבוא ולקבל את אשרת ההגירה שלי. באותו זמן התגוררנו אני והורי הקשישים בווינה. הם כמובן ציפו ממני שאקח את האשרה שלי ואמהר להגר. אולם ברגע האחרון התחלתי מהסס, "האם כך באמת עלי לנהוג? האם אני יכול באמת לעשות דבר כזה?" משום שפתאום הבנתי מה צפוי להורי, כלומר, שבתוך כמה שבועות, כמו שנראה באותה שעה, הם יישלחו למחנה-ריכוז, או ליתר דיוק, למחנה-השמדה. והאם עלי להניח אותם סתם כך לגורלם בווינה? עד אז היה ביכולתי להגן עליהם מפני גורל זה בתוקף תפקידי כראש המחלקה לנאורולוגיה בבית-החולים היהודי. אולם לו נסעתי היה משתנה המצב מיד. בעודי שוקל מה הדבר הנכון לעשותו, חשתי שזהו ממין המצבים שאתה מייחל בו למה שמקובל לכנות 'אות משמים'.
אחר-כך הלכתי הביתה, והבחנתי בחתיכת שיש על השולחן. שאלתי את אבי איך הגיעה לשם, והוא אמר, "או, ויקטור, מצאתי אותה הבוקר באתר שעמד בו לפנים בית-הכנסת" הנאצים שרפו אותו. "ולשם מה לקחת אותה?" שאלתי אותו. "משום שהיא שבר של הלוחות שהכילו את עשרת הדיברות". והוא הראה לי איזו אות עברית מוזהבת החרוטה על חתיכת השיש. "חוץ מזה", המשיך, "אם זה מעניין אותך, האות העברית הזאת היא סימן קיצור לדיבר אחד בלבד מעשרת הדיברות". "איזה מהם?" שאלתי בקוצר-רוח, ותשובתו הייתה: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה..". באותו רגע החלטתי להישאר בווינה עם הורי ולזנוח את עניין האשרה.

ויקטור פרנקל, השאיפה למשמעות, הוצאת דביר 1985, עמ' 72
© זכויות יוצרים שמורות להוצאה
  • האם הבחירה שלא לבחור בחופש ובחיים, היא אכן ביטוי לחירות אמיתית?
מעבר עמוד
ח. נתן (אנטולי) שרנסקי
נתן שרנסקי, מאסירי ציון בברית המועצות לשעבר, ישב בכלא הסובייטי 8 שנים. הוא מספר על ליל הסדר שחגג לבדו בצינוק:

לא זכרתי את הטקסט של ההגדה אלא במעומעם, לא הייתה מצה וגם לא מרור, ולא הגדה לקרוא ממנה. הייתי היהודי היחיד שהשתתף בסדר, בעצם הייתי האדם היחידי בחדר. אבל כל זה לא הפריע לאורחי מבחוץ, סיפרתי לשניים מעמיתיי האסירים את סיפור יציאת מצרים דרך חריץ קטן בצינוק שאליו הושלכתי, למרות שלא היו יהודים [הם] הזדהו עם המסר האוניברסלי של הסיפור.
הסיבה הייתה פשוטה. קבוצה מבודדת זאת של מתנגדי המשטר כבר טעמה את יכולתה של החירות לעצב מחדש את הפרט והבינה את הכוח הטמון בה: היכולת לשנות חברה שלמה. הם לא היו זקוקים לתזכורות. הרעיון שאומה של עבדים יכולה לזכות בחירות ולהביס את המעצמה החזקה ביותר בעולם, היה עבורנו לא אגדה עתיקה אלא אמת נצחית.

נתן שרנסקי, "כוחה של חירות", מתוך: מישאל ציון (עורך) הלילה הזה - הגדה ישראלית, ירושלים, הלילה הזה, תשס"ד, עמ' 158
© זכויות יוצרים שמורות למחבר
לאחר שנגזר דינו להישלח לסיביר, קם שרנסקי ואמר לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.
אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

נתן שרנסקי, "לא אירא רע", הוצאת ידיעות אחרונות 1989
© זכויות יוצרים שמורות למחבר
  • באיזה מובן שימש סיפור יציאת מצרים השראה ומשענת איתנה לאסיר שרנסקי?
  • מה בין חירות הגוף לחירות הנפש? האם תיתכן חירות הנפש ללא חירות הגוף?
מעבר עמוד
ט. עבדים/ ברי סחרוף
שירו של ברי סחרוף, 'עבדים', מעניק משמעות נוספת למושג העבדות, שבגלגולה המודרני אורבת לכל מי שאינו שולט בחייו. סחרוף טוען כי בתרבות הצריכה המודרנית, הופכים כולנו עבדים ליצרינו. המותגים והפרסומות מטשטשים את שיקול דעתנו ובחירתנו החופשית, ואנו משתעבדים לעונג תמידי ולמשככי כאבים וצער.

עבדים/ ברי סחרוף

על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט 
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
© זכויות יוצרים שמורות למחבר ולאקו"ם http://www.acum.org.il/
   
תגובות (5 תגובות)
(יום רביעי 02 אפריל 2014)
מקסים!
דיון מעמיק ומקסים! יישר כוח
(יום רביעי 02 אפריל 2014)
חרות
דיון מעולה,תודה.

המאבק בין חירות הפרט וחירות הכלל הינו ביסוד ההתלבטות בהבנת המושג ובנטיה למצוא התנגשות בין המשמעויות השונות שאפשר ליחס למושג זה. ומתוך המאבק הזה למציאת נקודת איזון בין שני סוגי חירות אלו, חייבים לאבחן את המשמעות של חירות הפרט עבור כול פרט ופרט, וכמו כן להבהיר ולהגיע להסכם על משמעותו של חירות הכלל על ידי כול או לפחות רוב הפרטים היוצרים כלל זה.

לדוגמה אפשר לקחת את המצב בישראל היום. הויכוח הפוליטי על ארץ ישראל הוא ויכוח בין אלה שמחפשים יתר חירות לפרט בטווח הקצר לבין אלה המעדיפים לוותר על מעט מחירותם האישית למען חירות הכלל בטווח הארוך. הנושא כאמור מורכב ושוב תודה על הכתבה.
חגית
(יום ראשון 15 יוני 2014)
חזק מאוד
תודה רבה!
אבישי
(יום ראשון 05 אפריל 2015)
תודה.
 משמעותי עמוק ומדוייק. מאפשר למידה משמעותית
הני
(יום חמישי 07 אפריל 2016)
תודה
על מאמר העורך דיון משמעותי בנושא כל כך רלוונטי ומורכב.

מצאתם מה שחיפשתם?
החומרים תורמים לכם? משמעותיים?
תרמו ל'מדרשת' וחזקו את הקול הייחודי של
האתר ברשת ובחברה הישראלית.
תרמו עכשיו