X הוספה

מעגל השנה > שבועות

|

יחיד וחברה > זהות

|

יחיד וחברה > העם היהודי

|

אמונות ודעות > גוף ונפש

|

אמונות ודעות > תורה

|

אדם ומרחב > ארץ ישראל

 

חודש סיוון - למה ניתנה תורה במדבר?

אמנון מגיד גשר - מפעלים חינוכיים


דף הלימוד בשאלה מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר? איזו פונקציה יש למדבר בלימוד התורה ובקבלת עול תורה ומצוות? לאילו תנאים היו זקוקים בני ישראל על מנת להפנים את התורה בקרבם? אילו תנאים צריכים אנו על מנת לקבל עול תורה ומצוות? והאם אכן התורה היא חופשית, פתוחה ונגישה לכול?

הר סיני, חודש סיוון, לימוד תורה, מדבר, מתן תורה, שבועות

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: לא נבחר קהל יעד
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 1.5 שעות קישורים לרקע והרחבה: דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

חודש סיוון - למה ניתנה תורה במדבר?

שאלות פתיחה
  1. מהו המדבר בעבורכם?
  2. מדוע לדעתכם ניתנה התורה במדבר?3
  3. לו הייתה התורה ניתנת במקום אחר (למשל על הר החרמון), האם היא הייתה שונה מזו המוכרת לנו?

תורה נבללת בגופן

לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר. אמר הקב"ה, אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והן בטלים מן התורה, אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה, שיהיו אוכלין מָן ושותין מֵי הבאר והתורה נכללת בגופן.
מכילתא פרשת בשלח, הקדמה

מכילתא - מדרש ההלכה לספר שמות מתקופת התנאים (המאות הראשונות לספירה). בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים 'מכילתא', ככל הנראה משני בתי מדרש שונים: מכילתא דרבי ישמעאל - מבית מדרשו של רבי ישמעאל, ומכילתא דרשב"י- מבית מדרשו של ר' עקיבא
  1. מה מסיט את בני האדם מן התורה? צבירת הרכוש והדאגות, או העבודה היום-יומית?
  2. שימו לב לביטוי 'אקיפם במדבר ארבעים שנה' – דמיינו כיצד הדבר נעשה..
  3. מה הקשר בין תנאי המחיה במדבר לבין היכולת "לספוג" את התורה?
  4. כיצד אנחנו יכולים ליצור לעצמנו "ארבעים שנה" של מדבר על מנת לספוג את התורה?
  5. האם להערכתכם, החשש של המדרש תואם את המציאות כיום או להפך?
מעבר עמוד

ניתנה תורה במדבר

"ויחנו במדבר" (שמות יט, ב) ניתנה תורה בדימוס, פרהסיה, במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם, אין להם חלק בה. לפיכך ניתנה במדבר, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.
מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת יתרו, פרשה א' (שמות יט, ב)

דימוס - חופש, חירות (מלטינית)
פרהסיא - מקום ציבורי
מקום הפקר - מקום שאינו שייך לאף אדם
  1. איזו מין תורה זו הניתנת "בדימוס פרהסיה במקום הפקר"? מה יהיה מודגש בה? מה מאפיין תורה כזו?2
  2. כיצד בא לידי ביטוי חלקן של אומות העולם בתורה?
  3. מה לדעתכם המצב כיום – האם "כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל"?

עושה עצמו הפקר

וידבר ה' אל משה במדבר סיני. למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים בג' דברים ניתנה התורה - באש ובמים ובמדבר. באש מנין? "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ" (שמות יט, יח). ובמים מנין? שנאמר "גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי" (שופטים ה, ד). ובמדבר מנין? "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר" (במדבר א, א). ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חנם לכל באי העולם, כך דברי תורה חנם הם, שנאמר "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיה נה 1). דבר אחר: וידבר ה' אל משה במדבר סיני אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה. לכך נאמר במדבר סיני:
מדרש רבה במדבר פרשה א פסקה ז

מדרש רבה - עשרה מדרשי אגדה שנכתבו בעקבות חמשה חומשי תורה וחמשת המגילות. המדרשים הכתבו בתקופת האמוראים והם נמנים בין מדרשי האגדה המקובלים ביותר. קימים הבדלים בזמני כתיבתם של המדרשים השונים ומבנם הפנימי.
  1. כיצד באים לידי ביטוי ג' הדברים שבהם ניתנה התורה?
  2. האם אנו מאפשרים לכל באי עולם לקחת חלק בתורה?
  3. אם לתחושתכם, התורה אכן ניתנה חינם לכל המעוניין?
  4. כיצד אתם מבינים את הביטוי "עושה עצמו כמדבר הפקר"? מדוע מי שאינו עושה כן לא יוכל לקנות את החוכמה ואת התורה?
  5. האם אתם מכירים אדם שעשה את עצמו "כמדבר הפקר"?
מעבר עמוד

שיהיו הכל שווים בה

'ממדבר מתנה' – שנִתנה להם מתנה במדבר לשמשן. דבר אחר: למה נִתנה במדבר? שאִלוּ נתנה להם בארץ היה שבטו שנִתנה בתחומו מדיין ואומר, אנו קודם בה. לכך נתנה במדבר שיהו הכל שוין בה. ועוד למה נתנה במדבר? כשם שמדבר לא נזרע ולא נעבד, כך המקבל עליו דברי תורה פורקין ממנו עול גלות ועול דרך ארץ. וכשם שמדבר אין מעלה ארנון כך בני תורה בני חורין בעולם הזה.
מדרש תנחומא חקת פרק כא

מדרש תנחומא - קובץ מדרשי אגדה על התורה הנפוץ והמקובל ביותר אחרי מדרשי רבה. הקובץ נערך באמצע המאה ה-7 לספירה. הוא מיוחס לרבי תנחומא בר אבא - אמורא ארץ-ישראלי. הקובץ מבוסס על המחזור התלת–שנתי של קריאות התורה, כפי שנהגו בארץ ישראל ומשוקעים בו מדרשים מתקופות שונות.
  1. האם התורה היא בעיניכם מתנה שניתנה לנו? מה משמעות הדבר לשיטתכם?
  2. מה הפוטנציאל במדבר?
  3. כיצד המדבר/התורה הופכים את האדם לבן חורין בעולם הזה? 
  4. מדוע יש צורך לפרוק עול גלות ועול דרך ארץ קודם קבלת דברי תורה?
   
תגובות (0 תגובות)

מצאתם מה שחיפשתם?
החומרים תורמים לכם? משמעותיים?
תרמו ל'מדרשת' וחזקו את הקול הייחודי של
האתר ברשת ובחברה הישראלית.
תרמו עכשיו