X הוספה

פרשת השבוע > ספר דברים

 

זכור את אשר עשה לך עמלק

מערכת מדרשת אתר מדרשת


מדי שנה קוראים בשבת שלפני פורים את הפסוקים מספר דברים המצווים עלינו לזכור את 'אשר עשה לכם עמלק'.
מה משמעותו של ציווי זה? מדוע עלינו לזכור דווקא את מעשי עמלק ולא למשל את מעשי מצרים? מה כוחו של הזיכרון היהודי, ואיזו תודעה הוא יוצר בתרבות היהודית?
לימוד במסגרת "פרשה בשניים" של אתר MAKO

זיכרון, עמלק, פרשה בשניים, שפוך חמתך

  דף הלימוד מיועד ל: מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 1 שעות דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

זכור את אשר עשה לך עמלק

פרשת זכור

יז זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.  יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה'-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח. 
דברים פרק כה, פסוקים יז-יט

מדוע לדעתכם יש לזכור את שעשה עמלק?

מה חשיבותו של הזיכרון כאן? מדוע היה צורך לצוות על הזיכרון? כיצד זיכרון זה משפיע על התפיסה העצמית של יהודים?

מה מיוחד בסיפור עמלק? מדוע דווקא אותו צריך לזכור?

האם לדעתכם עמלק הוא מקרה פרטי או ייצוג של כל מי שתקף את ישראל לאורך הדורות?

 

 

ד"ה ואתה עיף ויגע: "עיף" בצמא דכתיב (שמות י"ז) "ויצמא שם העם למים" וכתוב אחריו "ויבוא עמלק", "ויגע" – בדרך.

ד"ה ולא ירא: עמלק אלוקים מלהרע לך.

פירוש רש"י לדברים פרק כ"ה, פסוק י"ח

"עיף" עדיין משעבוד מצרים, "ויגע" מטורח הדרך.

ואומר "ולא ירא אלוקים" פירושו: ובזה בא המורך בלבבך יותר ממפעל עייפות ויגיעות, על דרך אמרו (ישעיה ל"ג י"ד) "פחדו בציון חטאים" אבל אם היו צדיקים לא יפחדו ולא ייראו במלחמתו.

והעיר הכתוב בתנאים שמשניאים אותו בליבנו, כי הצר לישראל צרה גדולה, שבא עליהם כאשר ידאה הנשר – בלא ידיעה, והם יגעים ועייפים ודבר המעמיד הכוח ביכולת הנעלם אין עמם...

פירוש ר' חיים בן עטר - "אור החיים" לדברים פרק כ"ה, פסוק י"ח

רבי חיים בן עטר - (מרוקו 1696 – ישראל 1743) מגדולי חכמי מרוקו וממרחיבי היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-18. מקובל, פרשן ופוסק. פירושו "אור החיים" על התורה היה פופולרי במיוחד בקרב הבעש"ט וחסידיו.

כיצד מבינים הפרשנים את מצבו של עם ישראל בזמן ההתקפה של עמלק?

מהי המחלוקת ביניהם? כיצד אתם מבינים את הקשר בין חוסר יראת אלוהים לבין מעשה עמלק?

האם דברי המפרשים מבהירים לכם את ייחודו של זיכרון זה, שבו מצוּוה עם ישראל?

מעבר עמוד
"זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנו הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנו" אמר ר' ברכיה: אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! הכתבת לנו בתורתך (דברים כה:יז) "זכור את אשר עשה לך עמלק". לי עשה ולך לא עשה? לא החריב את מקדשך?... אמר ר' יצחק: אמרו ישראל לפני הקב"ה: שכחה מצויה בנו, אבל אין שכחה מצויה בך, ואין שכחה לפניך. לפיכך את זכור!
מדרש איכה רבה, פרשה ה', א'

מה מחדש לנו המדרש בנוגע לציווי על הזיכרון? מה דעתכם?

כיצד הבינו חכמים במדרש זה את תפקידו של הזיכרון ביחסי עם ישראל והקב"ה לנוכח הצרות?

 

"אם אמנם אבי ההיסטוריה היה הרודוטוס, הרי אבות המשמעות שבהיסטוריה היו היהודים. רק בישראל ולא בשום עם מלבדו נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו".
זכור, יוסף חיים ירושלמי, הוצאת עם עובד, 1989

יוסף חיים ירושלמי - ההיסטוריון יוסף חיים ירושלמי נולד וגדל בבית יהודי-מסורתי בניו יורק. שני הוריו היגרו מרוסיה; אביו דרך ישראל. ירושלמי גדל עם שתי שפות אם: הוא דיבר עם אביו עברית ועם אמו יידיש. הוא למד בבית המדרש למורים השייך לישיבה יוניברסיטי ממנה קיבל תואר ראשון ב-1953, שם למד בעיקר מדעי היהדות וספרות העולם. הוא למד לתואר שני בבית המדרש לרבנים באמריקה וב-1957 הוסמך לרבנות ושירת כרב מספר שנים. ירושלמי קיבל דוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת קולומביה אצל פרופסור סאלו בארון, והתמנה למרצה במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב באוניברסיטת הרווארד בשנת .1966 בשנת 1970 התמנה לפרופסור מן המניין. ב-1980 עבר לאוניברסיטת קולומביה, והופקד על הקתדרה על שם סאלו ויטמאייר בארון להיסטוריה, תרבות וחברה יהודית ולמנהל המכון ללימודי יהדות וישראל. ב-2008 יצא לגימלאות כפרופסור אמריטוס.

מה דעתכם על הזיכרון היהודי האובססיבי? האם הוא מביא תועלת או פוגע? מדוע?

מה לדעתכם אנחנו זוכרים יותר - את הצרות והאויבים או את הישועות והידידים? מדוע לדעתכם זה כך?

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר  לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ  לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת  יַעֲקֹב וְאֶת  נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ  עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי.
שפוך חמתך, מתוך הגדה של פסח
שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גוייך.  
שפוך אהבתך, הוספה שנמצאה בכתב יד של הגדה לפסח מ-1521 המיוחסת לנכדו של רש"י

מה דעתכם על שני הקטעים הללו?

איזה מהם אתם מעדיפים?

האם צריך להעדיף אחד על פני השני. מדוע?

   
תגובות (1 תגובות)
(יום שישי 17 אפריל 2015)
שפוך חוכמתך
דורות רבים ובאין ספור סדרים של פסח אנו מנסים לשסות אותך,השם,בממלכות ובגויים אשר לא ידעוך - ואתה ברחמך ובחוכמתך ממאן להקשיב לקללה , לקטרוג, לשלילי.

     על כן אפייט לפניו תפילה חדשה:

אנא, בחסדך, שפוך חוכמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך טרם קראו: כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלים.(מיכה ד',ב')

שפוך עליהם תורתך ואורך ישיגם. עורר ליבם והנחה דרכם מתחת שמי השם.

והלכו עמים רבים, ו אמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה אל-בית אלוהי יעקב, ויורינו מדרכיו, ונלכה באורותיו: כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלים.(ישעיה ב',ג')

מצאתם מה שחיפשתם?
החומרים תורמים לכם? משמעותיים?
תרמו ל'מדרשת' וחזקו את הקול הייחודי של
האתר ברשת ובחברה הישראלית.
תרמו עכשיו