X הוספה

מעגל השנה > חנוכה

|

יחיד וחברה > נשים וגברים

 

איזוהי גיבורה?

נירה נחליאל המדרשה באורנים


מה מאפיין נשים גיבורות? האם יש הבדל בין גבורת נשים לגבורת גברים? דף לימוד זה עורך היכרות עם שתי נשים, שבמעשה גבורתן הביאו להנפת נס המרד ונס החנוכה.

בת חשמונאי, גבורה, חנוכה, יהודית, מצווה, נס, נשים, קצרים

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: נוער, מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 2 שעות קישורים לרקע והרחבה: הגיבורות שלנו מבוסס על :  אשה ודאי מדליקה! דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

איזוהי גיבורה?

 מה מאפיין נשים גיבורות? האם יש הבדל בין גבורת נשים לגבורת גברים?

בשאלות אלה נעסוק בלימודנו. נכיר שתי נשים, שבמעשה גבורתן הביאו להנפת נס המרד ונס החנוכה.

מעשה יהודית

כיון ששמע מלך יונים שהרגו ישראל הגמון שלו קבץ כל עמו ובא לפני ירושלם והביא אותה במצור, ונפחדו מאד היהודים, והייתה שם אשה אלמנה יהודית שמה ולקחה שפחתה והלכה אצל שערי ירושלם ואמרה הניחו אותי לצאת שמא יעשה המקום נס על ידי, ופתחו לה ויצאה, והלכה לפני המלך, ויאמר לה: מה תבקשי? ואמרה אדוני! בת גדולים מישראל אנכי ואחי נביאים ושמעתי שהיו מתנבאים שמחר תיפול ירושלם בידך.

כיון ששמע כך שמח שמחה גדולה. והיה לו אחד מחכמיו שהיה רואה וחוזה בכוכבים והיה אומר רואה אני שישראל חוזרים בתשובה ואי אתה יכול להם, חזור למקומך, ונתמלא המלך חמה עליו וציווה לחטפו, ואסרו ידיו ורגליו לתלות אותו על העץ אצל ירושלם ויאמר המלך מחר כשתיפול ירושלם בידינו נהרוג אותו.

והיה המלך מאמין לאותה יהודית ויאהב אותה ויאמר לה רצונך שתינשאי לי? ואמרה לו: אדוני המלך! איני ראויה אפילו לאחד מעבדיך, ואמנם כיון שלבך נוטה לזה תעביר כרוז בכל המחנה שכל מי שיראה שתי נשים הולכות אצל המעיין אל יפגעו בהן לפי שצריכה אני לילך לשם לרחוץ עצמי ולטבול.

מיד העבירו הכרוז ועשתה כך, ועשה המלך משתה גדול ושתו ונשכרו, ואח"כ הלכו כל אחד ואחד לאוהליו והמלך ישב בחיקה וישן, והלכה אותה יהודית ונטלה סייף שלו וחתכה ראשו ופשטה סדין עליו, והלכה עם ראשו של מלך אצל שערי ירושלם ואמרה: פתחו לי השערים שכבר עשה הקב"ה נס על ידי.

אמרו לה: לא דייך שזנית וקלקלת אלא שבאת בעלילה עמנו, מיד הראה להם ראשו של מלך, כיון שראוהו פתחו השערים ויצאו והרימו קול שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. כיון ששמעו יוונים כך אמרו למחרת באים עלינו, והלכו למלך ומצאוהו בלא ראש ונפל עליהם אימה ופחד וברחו כלם, וירדפו ישראל אחריהם והרגו מהם כמה וכמה. כן יעשה הקב"ה נקמה בשונאינו מהרה ויחיש לנו ישועה ככתוב ובא לציון גואל.

"בית המדרש", חלק א', בעריכת א' ילינק
שאלות לעיון
  • אילו 'כלי מלחמה' עומדים לרשות יהודית במאבקה?
  • האם יהודית גיבורה בעיניכם?
מעבר עמוד

הבת החשמונאית

בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל, מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם.

ועוד גזרו: שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו שאין לשונאי ישראל חלק באלוהי ישראל, הלכו ישראל ומכרו שוריהם. ועוד גזרו עליהם: שיהיו בועלין נשיהן נדות, הלכו ישראל ופרשו מנשיהן.

ועוד גזרו שכל מי שנושא אשה תבעל להגמון תחלה ואח"כ תחזור לבעלה.

ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חדשים עד שנשאת בתו של יוחנן כהן גדול, כיון שרצו להוליכה אצל אותו ההגמון פרעה ראשה וקרעה בגדיה ועמדה ערומה בפני העם, מיד נתמלא יהודה ואחיו חימה עליה ואמרו הוציאוה לשריפה ואל יתגלה דבר זה למלכות מפני סכנת נפשות, שהעיזה פניה להיות ערומה בפני כל העם הזה.

אז אמרה לו: היאך אתבזה לפני אחי ורעי ולא אתבזה בעיני ערל וטמא שאתם רוצים למעול בי ולהוליך אותי לשכב אצלו.    

כיון ששמע יהודה וחבריו כך נועצו יחדיו להרוג ההגמון, מיד הלבישו הנערה בלבוש מלכות ועשו חופה של הדס מבית חשמונאי עד ביתו של הגמון ובאין כל בעלי נבל וכינור ובעלי זמר והיו מזמרים ומרקדים עד שבאו לבית ההגמון.

כיון ששמע ההגמון כך אמר לשריו ועבדיו ראו אותם שהם מגדולי ישראל מזרע אהרן הכהן כמה הם שמחים לעשות רצוני ראויים הם לכבוד גדול, וציווה להוציא חוץ שריו ועבדיו ונכנס יהודה וחבריו עם אחותו אצל ההגמון וחתכו ראשו ובזזו כל אשר לו. והרגו שריו ועבדיו ודרסו היונים עד גמירא חוץ מעיקר המלכות. וישראל שהיו בעיר היו ברתת וברעד בשביל אותם בחורי ישראל. יצאה בת קול ואמרה: נצחו טליא דאזלו למעבד קרבא באנטוכיא [=נצחו הילדים שהלכו לערוך קרב באנטיוכיה], וחזרו אותם בחורים וסגרו השערים ועשו תשובה ועסקו בתורה ובגמילות חסדים.  

"בית המדרש", חלק א', בעריכת א' ילינק


הציווי לחקוק על בריח הבית ועל קרני השור "שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל" יכול להתפרש בשתי דרכים - ייתכן שהיה צריך לחקוק אמירה קשה זו ובכך להפליל את עצמם בעיני השלטונות; או שהאמירה נאמרה בלשון סגי נהור, והציווי היה לחקוק אמירה הפוכה, שלה לא יכלו היהודים להסכים.
שאלות לעיון
  • לפי הסיפור, על כל גזרה שנגזרה על העם, הגיב העם בהימנעות ממנה. כיצד הגיב על גזרת "הלילה הראשון"? מדוע?
  • כיצד מצליח להשפיע המעשה של הבת החשמונאית? מה הוא חושף באמת?
  • האם היא גיבורה בעיניכם?
  • אילו כלים עומדים לרשות נשים הרוצות לחולל שינוי?

כתבו מכתב לגיבורת אחד הסיפורים. בחרו מי הכותב/ת ומתי נכתב המכתב.

שתפו את המשתתפים האחרים.

   
תגובות (0 תגובות)

עבור לעמוד תרומה