X הוספה
 

עבדי הזמן: נשים, זמן וחירות

 
דף מספר 2 בסדרה 

מועד נשים

. דפים נוספים בסדרה 1  3 
המחברים:  

גילי ושירה זיוון מרכז יעקב הרצוג

נושאי הלימוד:  

מעגל השנה > פסח

יחיד וחברה > נשים וגברים

מעגל השנה > יום האשה

תוכן הלימוד:  

בדף הלימוד נעסוק בחירות כתנאי מקדים לקיום מצוות. נדון ברעיון שכדי להיות עבד ה' צריך האדם להיות חופשי מעבדות האדם ונעמוד על ההקבלה העולה מן המקורות השונים בין עבד לאשה, שלפיה גם נשים, שאינן ברשות עצמן, לא יכולות להגיע לבחירה אמיתית ולחירות מחשבתית הנדרשות ל"עבדי ה'".

 
 

דף הלימוד מיועד ל:  מבוגרים. לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים.

הנחיות למנחה:  עבדי הזמן נשים_מועד נשים_2.rtf

דף לימוד זה   מאושר ונבדק
 
AddThis Social Bookmark Button

   

עבדי הזמן: נשים, זמן וחירות

א. עבד עברי
חוק העבד העברי מוצג בספר שמות:
ב כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי - שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם [...] ה וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ.
שמות, פרק כא, פסוקים ב; ה-ו

מפרש רש"י:

ומה ראה אזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף? [...] אזן ששמעה על הר סיני "כי לי בני ישראל עבדים" והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע. ר"ש היה דורש מקרא זה [...] מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי (ויקרא כה) "כי לי בני ישראל עבדים" -  עבדי הם ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע בפניהם:
פירוש רש"י על שמות, פרק כא, פסוק ו
  • מהו יחסה של התורה כלפי מי שמבקש להיות עבד מרצונו? 
  • מדוע, לדעתכם, מוגש מי שמבקש מרצונו להיות עבד, אל האלוהים (פסוק ו)?

עבדי ה' / ר' יהודה הלוי (ריה"ל)

עבדי הזמן עבדי עבדים הם,
עבד ה' הוא לבדו חופשי

לשיר במלואו
מתוך: שירי יהודה הלוי: שירי קודש וחול, ש' ברנשטיין (עורך), ניו-יורק, תש"ה (מתוך אתר "דעת")
  • מה הקשר בין פרשנותו של רש"י לשירו של ריה"ל?
  • מה בין עבודת ה' לעבדות? האם עבד לאדם יכול להיות גם עבד לה'?
מעבר עמוד
ב. מצוות שהזמן גרמן
ריה"ל קושר בשירו בין עבדות לזמן. בחלק זה של הלימוד נתמקד בשאלה מה בין עבדות לזמן ולקיום מצוות. 

בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דנים החכמים בפטור ממצוות קריאת שמע:
משנה: נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש [קריאת שמע] ומן התפילין, וחייבין בתפִלה ובמזוזה ובברכת המזון.
גמרא: נשים מניין? "ולמדתם אתם את בניכם" (דברים, יא, יט) - את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" את שאין לו אדון, אלא הקב"ה, יצא העבד שיש לו אדון אחר. [...] וחייבין בתפילה - כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. [...]
תנינן: 'כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבים והנשים פטורות וכל מ"ע [=מצוות עשה] שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין'. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון סוכה, לולב, שופר ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. ר' שמעון פוטר את הנשים ממצוות ציצית שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. 
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף כה, עמודים א-ב
  • לפי הגמרא- מדוע פטורות נשים מקריאת שמע?
  • מדוע לדעתכם קיימת הקבלה בין עבדים לנשים?

הפרשן רבי דוד בן יוסף בן דוד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם (המאה ה-14) מסביר את הטעם לפטור את הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן:

לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה.
האבודרהם, תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי, אושא, ירושלים, תשכ"ג. עמ' כה
  • לפי האבודרהם- מדוע פטורות נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן?
  • מכל מה שקראתם עד כה- מדוע  שעבוד לאדם אחר או לזמן, פוסל את היכולת (או שמא הזכות) להיות "עבד ה'"?
מעבר עמוד
ג. שלא עשני אשה
  החכמים בתוספתא למסכת ברכות דנים בברכות השחר שיש אותן אומרים מידי יום: 
רבי יהודה אומר: שלוש ברכות חייב אדם לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשאני בור, ברוך שלא עשאני אשה [... ] אשה - שאין הנשים חייבות במצוות.
תוספתא למסכת ברכות, פרק ו, הלכה יח
להלכה נקבע כי שלוש הברכות הראשונות בסדרת ברכות השחר הן:
"ברוך אתה ה'...שלא עשני גוי"
 "ברוך אתה ה' של עשני עבד"
"ברוך אתה ה' שלא עשני אשה"

בעקבות נוסח זה עולה  במסכת מנחות בבבלי הדיון הבא:
תניא היה ר"מ [רבי מאיר] אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום [...]. רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך [רב אחא שמע כי בנו היה מוסיף  ומברך]: "שלא עשני בור". אמר ליה: [רב אחא לבנו] כולי היא נמי? [למה הוספת "שלא עשני בור"?] אמר ליה: ואלא מאי מברך שלא עשני עבד - היינו אשה! [רש"י: דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו .. ומכאן- צריך להוסיף עוד ברכה כדי להגיע למינימום של שלוש ברכות, כמצוות רבי מאיר].
תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מג, עמוד ב- מד עמוד א
  • מה ניתן ללמוד מדיון זה בסוגיית ברכות השחר על עבדים, נשים וקיום מצוות?
  • לפי שיטתו של בנו של רב אחא- האם נשים (בתקופתו) יכלו לומר "שלא עשני עבד (שפחה)"? מדוע?
מעבר עמוד
ד. האם נשים יכולות להסב?
מצוות הסבה בליל הסדר מסמלת את חירותם של הסועדים.
במסכת פסחים בבבלי דנים החכמים האם גם אשה מסבה:
ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב [...] 
 אשה אצל בעלה לא בעיא [לא צריכה] הסיבה [הֲסָבָה]. ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה.
תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קח, עמוד א
אשה אינה צריכה הסבה שאין חירות לאשה אצל בעלה, ואם אשה חשובה היא צריכה הסבה שאין שפְחוּת באישות שלה. 
פירוש המאירי על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קח, עמוד א
  • מדוע אשה שאינה חשובה אינה מסבה?
  • כיצד אתם מפרשים את הסברו של המאירי: "שאין שפחוּת באישות שלה"?
  • מכל מה שקראתם עד כה- איזה אדם יכול לקיים מצוות (להיות עבד ה')? מהם התנאים לכך?
ההוגה המודרני, ישעיהו ברלין, דן במשמעות של המילה חירות:
המשמע ה"חיובי" של המלה "חירות" נובע ממשאלתו של היחיד להיות אדון לעצמו.  [...] אני מבקש להיות מכשיר של פעולותיי הרצוניות שלי, לא של זולתי. אני מבקש להיות סובייקט, לא אובייקט; להיות מונע על-ידי שיקולים, על ידי תכליות מודעות, שהם משלי, ולא על-ידי גורמים המשפיעים עלי כביכול מבחוץ. אני מבקש להיות מישהו, לא אלשהו; עושה, מחליט, לא מי שמחליטים בשבילו, מכוון-עצמי ולא מופעל על-ידי הטבע החיצון או על ידי בני-אדם אחרים, כאילו הייתי חפץ, או בעל-חיים או עבד ...
ישעיהו ברלין, ארבע מסות על החירות (תרגם: יעקב שרת), רשמים 1987, עמ' 182
  • לפי הגדרתו של ישעיהו ברלין לחירות - האם הנשים בתקופת המשנה, הגמרא והפרשנים זכו לחירות? 
  • לפי דבריו של ברלין - מהם התנאים המקדימים לחירות ולעבודת האל?
   
תגובות (0 תגובות)