X הוספה

חיי אדם > זקנה

|

אמונות ודעות > מידות וערכים

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ

אמנון ריבק המדרשה באורנים

דף מספר 5 בסדרה מדרש ושיח. דפים נוספים בסדרה 1  2  3  4  6  7 

כחלק ממערך של שיעורים הבוחן "משפטים מכוננים" בתרבות היהודית, מברר השיעור את הדיבֵּר המצַווה על כיבוד אב ואם, את משמעותו המעשית ואת גבולותיו, תוך נגיעה אישית של הלומדים בדילמות המלוות אותם כהורים וכבנים להורים מזדקנים.

כיבוד אב ואם, משפטים מכוננים, ערכים, רמב"ם

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 2 שעות דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ

פתיחה
כולנו מכירים את הציווי החמישי מתוך עשרת הדיברות - 'כבד את אביך ואת אמך'. מן הסתם למדנו על מקומו בחמישייה הראשונה של הדיברות, על מיוחדותו בכך שיש שכר בצידו ('למען יאריכון ימיך..'), ועוד...

אבל בסדרת לימוד זו ננסה, כמו תמיד, לגעת גם בחיים במלוא מורכבותם: לא בסיסמאות - אלא בפריטתן למעשים; לא בהצהרות - אלא במתח בין ערכים, בין מה שנראה לנו ראוי לבין מה שאפשר. וכפי שנראה, בכל אחד מאלה גם ההלכה אינה מהססת 'ללכלך את הידים'.

צלילה נעימה.
מעבר עמוד

הרמב"ם על כיבוד אב ואם

א  כיבוד אב ואם מצות עשה גדולה, וכן מורא אב ואם--שקלם הכתוב בכבודו ובמוראו:  כתוב "כבד את אביך, ואת אימך" (שמות כ,יא; דברים ה,טו), וכתוב "כבד את ה', מהונך" (משלי ג,ט); ובאביו ואימו כתוב "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט,ג), וכתוב "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו,יג; דברים י,כ).  כדרך שציווה על כבוד שמו הגדול ומוראו, כך ציווה על כבודם ומוראם.
ב  המקלל אביו או אימו בסקילה, והמגדף בסקילה - הנה השווה אותן בעונש.  הקדים אב לאם בכבוד, והקדים אם לאב במורא ללמד ששניהם שווין, בין לכבוד בין למורא.
ג  איזה הוא מורא, ואיזה הוא כבוד:  מורא לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מרי.  היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים, משנה את שמם.
ד
  ייראה לי, שאין נזהר בכך אלא בשם שהוא פליא שאין הכול דשין בו; אבל השמות שקוראין בהן כל העם, כגון אברהם יצחק ויעקוב משה ואהרון וכיוצא בהן, בכל לשון ובכל זמן--קורא בהן לאחרים שלא בפניו, ואין בכך כלום.
ה  איזה הוא כבוד--מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה משל אב.  ואם אין ממון לאב, ויש לבן, כופין אותו, וזן אביו ואימו כפי מה שהוא יכול.  ומוציא ומכניס ומשמשו בשאר הדברים שהשמשים משמשים בהן את הרב, ועומד בפניו כדרך שעומד מפני רבו.  [ד] והאב שהיה תלמיד בנו, אין האב עומד בפני הבן, אבל הבן עומד מפני אביו, אף על פי שהוא תלמידו.
ו  וחייב לכבדו בשאר דרכיו, בשעת משאו ומתנו ועשיית חפציו.  כיצד:  הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר מהרוני בשביל עצמי, פטרוני בשביל עצמי, אלא מהרוני בשביל אבא, פטרוני בשביל אבא; וכן כל כיוצא בזה.  לעולם יכלול בכלל דבריו שהוא חושש בכבוד אביו, ושהוא מתיירא ממנו.
ז  [ה] וחייב לכבדו, אפילו לאחר מותו.  כיצד:  היה אומר שמועה מפיו, לא יאמר כך אמר אבא, אלא אומר כך אמר אבא מרי, אני כפרת משכבו.  במה דברים אמורים, בתוך שנים עשר חודש שלאחר מיתתו; אבל אחר השנים עשר חודש, אומר זכרונו לחיי העולם הבא.
ח  [ו] אחד האיש ואחד האישה, חייבין במורא וכבוד:  אלא שהאיש בידו לעשות; והאישה אין בידה לעשות, שהרי רשות אחרים עליה.  לפיכך אם נתגרשה, או נתאלמנה - הרי שניהם שווין.
הרמב"ם, משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ו

הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
שאלות לשיחה במליאה
  • "איזהו כבוד" - מה דעתכם על הפירוט המעשי של הרמב"ם כתשובה לשאלה זו?
  • האם הדרישות הן מוגזמות?
  • תארו כיצד מיושמת אצלכם מצוות כיבוד אב ואם.
  • מדוע אנו מצווים לכבד ולא לאהוב?
  • מה מסמלים העונשים הכבדים: "המקלל אביו או אמו - בסקילה"?  
מעבר עמוד
דיון בחברותא - גבולות המצווה, עד היכן כיבוד אם ואם?

עד היכן כיבוד אב ואם - מתוך הירושלמי

כתיב (איוב לז) 'ומשפט ורב צדקה לא יענה'
אין הקב"ה משהא מתן שכר של עושה מצות בגוי
אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת
והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה
פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו
אמרה להן התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי
אמרו לה מה עביד ליך [מה עשה לך] ותניית להון עובדא [וסיפרה להם את המעשה]
אמרו לה אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע

אמו של ר' ישמעאל באה וקיבלת עלוי [והתלוננה עליו] לרבותינו
אמרה להן גיערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד
באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו אמר איפשר ר' ישמעאל לא נהרג בכבוד אבותיו
אמרו לה מה עביד ליך  [מה עשה לך]
אמרה כד דו נפק מבית וועדה אנא בעי משנז ריגלוי ומישתי מיהן ולא שביק לי [כשהוא בא מבית המדרש אני רוצה לרחוץ את רגליו ולשתות את המים והוא אינו מתיר לי]
אמרו לו הואיל והוא רצונה הוא כבודה
תלמוד ירושלמי, מסכת פיאה, דף ג עמוד ב; פרק א הלכה א

עד היכן כיבוד אב ואם - מתוך הבבלי

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא [היתה לו אם],
דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא [כל פעם שהיתה רוצה לעלות למיטה] -
גחין וסליק לה [הוא התכופף והיא היתה עולה עליו],
וכל אימת דהות נחית [כל פעם שהיתה יורדת מן המיטה] - נחתת עלויה [ירדה עליו] 

אתא וקא משתבח בי מדרשא [בא והשתבח בבית המדרש],
אמרי ליה [אמרו לו]: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה [כשהיה שומע את קול צעדי אמו]
אמר איקום מקמי שכינה דאתיא [ אקום לפני השכינה שבאה]  
תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף לא, עמוד ב
מעבר עמוד

עד היכן כיבוד אב ואם - הרמב"ם משנה תורה

ט  [ז] עד היכן כיבוד אב ואם:  אפילו נטלו כיס של זהובים שלו, והשליכוהו לפניו לים--לא יכלים אותן, ולא יצעק בפניהם, ולא יכעוס כנגדם; אלא יקבל גזירת הכתוב, וישתוק.
י  ועד היכן מוראן:  אפילו היה לובש בגדים חמודות, ויושב בראש בפני קהל, ובא אביו או אימו וקרעו בגדיו, או הכוהו על ראשו, וירקו בפניו--לא יכלים אותן, אלא ישתוק, ויירא ויפחד ממלך המלכים, שציווהו בכך:  שאילו מלך בשר ודם גזר עליו דבר שהוא מצטער יתר מזה, לא היה יכול לפרכס בדבר; קל וחומר, למי שאמר והיה העולם ברצונו.
יא  [ח] אף על פי שבכך נצטווינו, אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עימהם, שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויתעלם:  שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול.  [ט] והמכה בנו גדול--מנדין אותו, שהרי הוא עובר על "ולפני עיוור, לא תיתן מכשול" (ויקרא יט,יד).
יב  [י] מי שנטרפה דעתו של אביו או של אימו, ישתדל לנהוג עימהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהן.  ואם אי אפשר לו לעמוד, מפני שנשתטו ביותר--יניחם וילך לו, ויצווה אחרים להנהיגם כראוי להם.
יג [יב] מי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין שאמר לו לעבור על מצות לא תעשה או לבטל מצות עשה--אפילו של דבריהם--הרי זה לא ישמע לו:  שנאמר "איש אימו ואביו תיראו, ואת שבתותיי תשמורו" (ויקרא יט,ג), כולכם חייבין בכבודי.
טו [יג] אמר לו אביו השקני מים, ומצוה לעשות--אם אפשר למצוה שתיעשה על ידי אחרים--תיעשה, ויתעסק בכבוד אביו:  שאין מבטלין מצוה, מפני מצוה.  ואם אין שם אחרים לעשותה--יתעסק במצוה, ויניח כבוד אביו:  שהוא ואביו חייבין בדבר מצוה.  ותלמוד תורה, גדול מכיבוד אב ואם.

הרמב"ם, משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ו
  • עד היכן כיבוד אב ואם? האם לחובה זו יש גבולות?
  • ספרו על עצמכם כהורים לילדים, או כבנים להורים מזקינים - מהם המתחים שעמם אתם מתמודדים? אילו גבולות אתם נאלצים להציב? כיצד אתם מרגישים?
מעבר עמוד
עיינו בדוגמאות שמביא אדם ברוך בספרו "סדר יום".
  • "יניחם וילך לו, ויצווה אחרים להנהיגם כראוי להם." - מה דעתכם?
  • עד היכן כיבוד אב ואם? - נסו לצייר את קו הגבול הנכון בעיניכם והציגו אותו במליאה.

עד היכן כיבוד אב ואם - מתוך "סדר יום", אדם ברוך

1 – עמוד 120)

כבר קשה לנו לראות שמעון מתאמץ לכבד את הוריו שדעתם השתבשה. הוא מכבד אותם, והם מעליבים אותו בפומבי. התקין להם דירה נאה ושכר אשה שתטפל בהם וביקר אותם כל יום – והם באו למשרדו, התפרעו וביזו שם את הכל. מה יעשה? והרמב"ם (הלכות ממרים) שואל: "עד היכן כיבוד אב ואם?" – ופוסק כך: "מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו, משתדל לנהוג אתם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך מפני שנשתטו ביותר – יניחם וילך לו. ויצוה על אחרים להנהיגם כראוי להם".

 2– עמוד 273)

ע.ב. הנכבדה, לדברייך אין את יכולה עוד לקיים מצוות כיבוד אם, כיוון שאמך עברה את "כל הקווים האדומים", והתרופפות מנטלית זו של אמך כבר פוגעת בפרנסתך ובחיי המשפחה שלך.... – ובכן, גברתי, אמנם מצוות כיבוד אב ואם הינה מאוד נעלה, ועם זאת אין ההלכה חפצה שתתרסקי, תוך קיום המצווה, ושתשבשי את כל חייך, ועל כן ההלכה מתירה לך להרפות מקיום המצווה, ולהעביר את הטיפול באמך לאנשים מקצועיים וכיו"ב. וזאת בתנאי שכל אדם סביר רואה בעליל שאכן אמך חצתה את "כל הקווים האדומים". ותמיד מומלץ לחכות עוד חודש חודשיים, כי הנה הקב"ה אולי יחזק את נפש אמך. והלוואי שכך.

 3 – עמוד 302)

מר א.ד. מכובדי, אענה לך בקיצור נמרץ, וכבר בתחילת התשובה אחזק ידיך: טוב אתה עושה שאתה מתנה עם אביך הקשיש כאילו הוא איש מעשה, וכאילו מחלותיו לא החשיכו דעתו, ואתה דן עמו ברצינות גמורה על ענייני היום ועל עניינים אחרים, ומתווכח אתו, ואף חולק על דעתו לפעמים וכו'. .... מוטב לך לנהוג כפי שאתה נוהג עם אביך, למרות שמישהו מהצד יכול לטעות לחשוב שאינך מכבד את אביך, אלא תובע ממנו בהירות, מעשיות, כוח טיעון, נימוקים, דיאלוג ממשי. וטוב אתה עושה, כי בכך אתה תורם לחיוניות אביך, ומאותת לו שאין הוא בעיניך עובר בטל, שיש רק לכבד אותו בהסכמות שבשתיקה, אלא הוא אדם וכו'. 

אדם ברוך, סדר יום, הוצאת כתר, 2000 עמודים 120, 273, 302
© זכויות יוצרים שמורות לכתר הוצאה לאור בע"מ, ת.ד. 7145, ירושלים http://www.keter-books.co.il
סיכום במליאה
  • ספרו לקבוצה על השיחה שניהלתם בחברותא.
  • האם תפיסתכם את המשפט "כבד את אביך ואת אמך" השתנתה במהלך השיעור?
   
תגובות (0 תגובות)

עבור לעמוד תרומה