X הוספה

חיי אדם > משפחה

|

יחיד וחברה > נשים וגברים

|

תרבות > אישים

|

תרבות > סיפורים מכוננים

|

פרשת השבוע > ספר בראשית

 

רבקה אמנו בקריאה חדשה

רונן אחיטוב והדס אחיטוב המדרשה באורנים


מבין ארבע האמהות, רבקה מצטיירת כדמות האסרטיבית ביותר, שלא לומר מניפולטיבית, הפועלת מאחורי גבו של בעלה ומנווטת אותו כך שיעניק את ברכתו ליעקב ולא לעשיו. מדוע נטו חז"ל להשחיר את דמותה יותר מאשר את שאר האמהות? בלימוד זה נציע לראות את רבקה כאישה הלוקחת שליטה על חייה ואחריות על סביבתה, ונאלצת לפעול בדרכים עקיפות. הלימוד יתבסס על מדרש מודרני שכתב רונן אחיטוב.

ואיש לא ידעה, מדרש מודרני, צוהר תעשה לתיבה, רבקה אמנו, רונן אחיטוב

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

רבקה אמנו בקריאה חדשה

כך מתוארת רבקה בהופעתה הראשונה במקרא:
וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל.
בראשית פרק כד, פסוק טז
  • איזו דמות מצטיירת מפשט הכתוב?
  • כיצד אתם מבינים את המילים 'ואיש לא ידעה'?
  • מדוע ביטוי זה מופיע בפסוק? הרי העבד לא יכול היה לדעת פרט זה.
רבקה בעיני חז"ל
'בתולה ואיש לא ידעה': אמר ריש לקיש: לפי שבנותן של עובדי כוכבים משמרות עצמן ממקום ערוותן, ומפקירות עצמן ממקום אחר; אבל זאת – "בתולה" ממקום בתולים, "ואיש לא ידעה" ממקום אחר.
בראשית רבה ס, ה

'וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ. וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ' (בראשית כד, סא).

'ותרכבנה על הגמלים', רבנן אמרי: מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה, כך העמידה רבקה צדיק ורשע.

'ותלכנה אחרי האיש', שכעור לאיש להיות מהלך אחר האשה.

בראשית רבה ס, יד
  • מה היחס של בעלי המדרש אל רבקה? איזו דמות מצטיירת מהמדרשים?
  • מה דעתכם על מגמה זו? מה הניע את חז"ל לנקוט עמדה זו?
מעבר עמוד
רבקה – אישה בעולם של גברים
...(טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם, וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ. (טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. (יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. (יח) וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. (יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם-כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל-גְּמַלָּיו. (כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם-לֹא. (כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם. (כג) וַיֹּאמֶר בַּת-מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין. (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. (כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם-מָקוֹם לָלוּן. (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לה'. (כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי. (כח) וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (כט) וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל-הָעָיִן. (ל) וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ, וַיָּבֹא אֶל-הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן. (לא) וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. (לב) וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. (לג) ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר. (לד) וַיֹּאמַר, עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי. (לה) וה' בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. (לו) וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ. (לז) וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר, לֹא-תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ. (לח) אִם לֹא אֶל בֵּית-אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי. [...] (מט) וְעַתָּה אִם-יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי, הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא - הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל. (נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ-טוֹב. (נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ, וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן-אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. (נב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לה'. (נג) וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ.
בראשית פרק כד, פסוקים י-נג
  • נסו לעקוב אחר מקומה של רבקה בהשתלשלות העלילה, בעיקר מפסוק כט - האם היא מעורבת במתרחש סביבה?
  • במה דומה יחסם של בני המשפחה והעבד כלפי רבקה, למגמת המדרשים שראינו לעיל?
(נד) וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי. (נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ. (נו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי וה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי. שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי. (נז) וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ. (נח) וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה, וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ.
בראשית פרק כד, פסוקים נד-נח
  • מדוע כעת שואל לבן את רבקה לרצונה (שימו לב לניסוח השאלה)? מה לדעתכם הוא מצפה לשמוע כתשובה?
  • כיצד מרגיש לדעתכם לבן בשומעו את תשובתה הקצרה והנחרצת של רבקה?
  • נסו לתאר את דמותה של רבקה לנוכח תפנית מפתיעה זו בעלילה: האם היא בורחת מהבית או מצייתת למשפחתה? האם היא דמות פסיבית או אקטיבית? האם היא מודעת למתרחש סביבה או לא? האם היא שולטת בחייה או נשלטת? אילו דרכים עומדות לרשותה בסביבה שבה היא חיה?
מעבר עמוד
קראו את הפרקים הבאים בחייה של רבקה ונסו לדלות מהם רמזים נוספים לאופייה של רבקה:
 (כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה. (כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. (כב) וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-ה'. (כג) וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. (כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. (כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. (כו) וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם. (כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. (כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.
בראשית, פרק כה, פסוקים כ-כח
  • איזה 'איש' (גבר) אינו יודע את מעשי רבקה כאן?
 (ה) וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל-עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא. (ו) וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר (ז) הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. (ח) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ. (ט) לֶךְ-נָא אֶל-הַצֹּאן וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב. (י) וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ. (יא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ, הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק, (יב) אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה. (יג) וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח-לִי. (יד) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו. (טו) וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן. (טז) וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל-יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו (יז) וַתִּתֵּן אֶת-הַמַּטְעַמִּים וְאֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ.
בראשית, פרק כז, פסוקים ה-יז
  • 'ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו' – האם סיטואציה זו מוכרת לרבקה מעברה?
  • כיצד ניתן לאפיין את תגובותיה של רבקה, לאורך כל חייה, מול ההתנהלות הגברית סביבה? מה סוד כוחה?
  • חשבו שוב על הביטוי 'ואיש לא ידעה' בהקשר זה.
  • מדוע לדעתכם קשרו לה חז"ל (גם) דימוי שלילי? 
מעבר עמוד
רבקה בקריאה חדשה – מדרש מודרני

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת ... וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. בראשית כד, טו-טז

 

הרי כתב 'בְּתוּלָה', 'וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ' למה לי?

אלא 'אִישׁ' זה העבד, שנאמר 'וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ' (בראשית כד, כא). 'לֹא יְדָעָהּ', שלא ידע מה בליבה. שראתה רבקה שגמליו מזוממין, אמרה, הרי אלו גמלי אברהם, וזה האיש בא לקחתני לבנו יצחק. התחילה לשאוב לעבד ולגמלים. כיוון שנתן לה נזמיה וצמידיה אמרה, אין אלו אלא כספי קידושין, והחרישה. ולא ידע שמרצונה התקדשה לו ליצחק.

דבר אחר: אם אינו עניין לכאן תנהו עניין לאחר זמן: 'אִישׁ' זה יצחק, שנאמר 'מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה' (בראשית כד, סה). 'לֹא יְדָעָהּ', שלא ידע יצחק שנאמר לה 'רַב יַעֲבֹד צָעִיר' (כה, כג), שאם ידע, לא היה אוהב את עשו.

רונן אחיטוב, צוהר תעשה לתיבה: מדרש חדש לפרשת השבוע, תל אביב: ידיעות ספרים 2011, עמ' 59
© זכויות יוצרים שמורות למחבר
  • מה דעתכם על קריאה זו? האם תוכלו להציע קריאות נוספות?
  • מה דעתכם על שיטות הפעולה של רבקה – האם היו לה דרכים אחרות לפעול? 
  • האם גם היום נאלצות נשים לפתח דרכי תגובה עקיפות להתנהלות סביבן?
  • מה אתם חושבים על האופציה של כתיבת מדרשים מודרניים?
   
תגובות (1 תגובות)
(יום רביעי 27 נובמבר 2013)
רבקה אמנו
אני רוצה מידע עליה לא פסוקים ושאלות!!!!!!!!!!!!

מצאתם מה שחיפשתם?
החומרים תורמים לכם? משמעותיים?
תרמו ל'מדרשת' וחזקו את הקול הייחודי של
האתר ברשת ובחברה הישראלית.
תרמו עכשיו