X הוספה

אמונות ודעות > תורה

|

אמונות ודעות > מסורת וחידוש

|

מעגל השנה > חג הסיגד

 

הברית - לימוד לכבוד חג הסיגד

אדוה הכהן-בומנדיל ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו אתר מדרשת


בכ"ט בחשוון, חמישים יום לאחר צום כיפור, עלתה מדי שנה קהילת 'ביתא ישראל' שבאתיופיה לראש הר גבוה, ועליו ניהלו כוהני העדה, הקסים, את טקס הסיגְד. במהלך הטקס הוקראו ברוב עם פסוקים נבחרים מהתורה ('האוּרית'), נערכו תפילות לגאולה והתקיימו טקסי השתחוויה. בין שאר הפסוקים הוקרא גם טקס חידוש הברית בימי שיבת ציון, כפי שמתואר בספר נחמיה. למעשה, טקסט זה לא רק נקרא במהלך הסיגד, אלא הוא גם שימש מודל השראה עיקרי לעיצוב הטקס ולהתנהלותו. מאז עליית הקהילה לישראל נערך חג הסיגד בירושלים, ומשנת 2008 הוא התקבל בחוק כחג רשמי.
מבין היבטיו השונים של החג, בולט אפוא מושג ה'ברית' - הן באזכור הבריתות השונות בתנ"ך, הן בראייתן כמודל לטקס המתחדש. הברית משמשת תזכורת חיה כמאפיין לעבר ולהווה, והטקס עצמו מחדש אותה בכל שנה ושנה.
דף הלימוד נערך בשיתוף 'הלל' תל אביב

ביתא ישראל, ברית, חג הסיגד, חידוש הברית, נחמיה, סיגד, קהילת יהודי אתיופיה

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: נוער, מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. דף לימוד זה: מאושר ונבדק
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

הברית - לימוד לכבוד חג הסיגד

בכ"ט בחשוון, חמישים יום לאחר צום כיפור, עלתה מדי שנה קהילת 'ביתא ישראל' שבאתיופיה לראש הר גבוה, ועליו ניהלו כוהני העדה, הקסים, את טקס הסיגְד.  בין שאר הפסוקים שהוקראו בטקס הוקרא גם טקס חידוש הברית בימי שיבת ציון, כפי שמתואר בספר נחמיה. למעשה, טקסט זה שימש מודל השראה עיקרי לעיצוב הטקס ולהתנהלותו.  

****

 

'ברית דמים', 'ברית מילה', 'ברית נישואים', 'ברית עולם', 'בני-ברית', 'לכרות ברית'  

ביטויים שונים מכילים את המושג 'ברית'. נסו לחשוב – מהי הברית? מהם מאפייניה? מי כורת אותה ומדוע יש צורך בה?

 

 

חג הסיגד בירושלים, צילום: ענת בסר
© זכויות יוצרים שמורות לענת בסר
אדם ואני. אני ואדם. לא סתם עוד סיפור של חברות. ברית דם כרתנו בינינו. עוד שהיינו בני 11 אמרנו שנהיה חברים לנצח, לא משנה מה יקרה. אדם אמר שאם כל אחד עושה שריטה ביד, עד שיוצא דם, ולוחצים את הידיים ככה שהדם מתערבב, זאת ברית דם. הוא הסביר לי שברית דם זו הברית הכי חזקה ואינסופית, ועכשיו אנחנו חייבים להישאר אחד לצד השני לנצח. ואני האמנתי לו. אמנם קצת כאב לי מהחתך ביד, אבל שלחצנו את הידיים הרגשתי גאה בעצמי. ברית דמים. אין יותר מזה.
קובי ליברמן, אדם ועולמו. מתוך אתר 'במה חדשה'
© זכויות יוצרים שמורות ל http://stage.co.il/Stories/46168
  • מהו לדעתכם סוד כוחה של הברית? במה טמון ייחודה של ברית הדמים?
  • האם הרגשתם פעם שותפים לברית? מה היו מאפייניה?
מעבר עמוד
בתנ"ך מופיעות כמה בריתות מרכזיות, נתעכב על שלוש מהן:

ברית לאחר המבול:

 אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ [...] וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. 
בראשית פרק ט, פסוקים יג, טז

הברית עם אברהם:

 בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת [...] וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. 
בראשית פרק טו, פסוק יח; פרק יז, פסוק יא

מעמד הר סיני:

 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל-הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה' (שמות פרק כד, פסוקים ז-ח).

ה' אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב (דברים פרק ה, פסוק ב).

וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (שמות פרק לא, פסוק טז).

אוסף פסוקים על ברית סיני
  • נסו לאפיין ולהבדיל את שלוש הבריתות זו מזו. מה רמת ההדדיות בכל אחת מהן? מי יוזם אותן? מה תכליתן?
  • בריתות אלו מהדהדות במרחבי ההיסטוריה באופן שכמעט אין לו אח ורע בתרבות האנושית - מה מקור כוחן לדעתכם? 
  • באיזו מידה אתם מרגישים שייכות או הזדהות עם הבריתות הללו? מדוע?

****

 

ברית חשובה נוספת בתנ"ך מופיעה לקראת סיומה של התקופה המקראית – ימי שיבת ציון בהנהגת עזרא ונחמיה.

מעבר עמוד

מעמד חידוש הברית בספר נחמיה

(א) וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל: (ב) וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה: (ג) וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה: (ה) וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה: וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא: וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה וְעֶזְרָא לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה: (י) וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם: (יב) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה:

(א) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם: (ב) וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם: (ג) וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם:

וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם: בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה: (ו) אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: (ז) אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם: (ח) וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה:

(ט) וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף: (י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה: (יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים: (יב) וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ:

(יג) וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים: (יד) וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעַתָ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: (טו) וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִרְעָבָם וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם לִצְמָאָם וַתֹּאמֶר לָהֶם לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ אֶת יָדְךָ לָתֵת לָהֶם: (טז) וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ הֵזִידוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ: (יז) וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם: (יח) אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת: (יט) וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ: (כ) וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם: (כא) וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר לֹא חָסֵרוּ שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ: (כב) וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וּבְנֵיהֶם הִרְבִּיתָ כְּכֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וַתְּבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶם לָבוֹא לָרָשֶׁת: (כד) וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב בֹּרוֹת חֲצוּבִים כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל לָרֹב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל: (כו) וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ וַיַּשְׁלִכוּ אֶת תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ אֲשֶׁר הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת:

(כז) וַתִּתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם וּבְעֵת צָרָתָם יִצְעֲקוּ אֵלֶיךָ וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמָע וּכְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן לָהֶם מוֹשִׁיעִים וּכְנוֹחַ לָהֶם יָשׁוּבוּ לַעֲשׂוֹת רַע לְפָנֶיךָ וַתַּעַזְבֵם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וַיִּרְדּוּ בָהֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיִּזְעָקוּךָ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ: (לג) וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (לד) וְאֶת מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ וּלְעֵדְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם: (א) וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ: (ב) וְעַל הַחֲתוּמִים נְחֶמְיָה (כהנים, לוויים, ראשי העם, משוררים...) וּשְׁאָר הָעָם וְכָל הַנִּבְדָּל מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת אֶל תּוֹרַת הָאֱלֹהִים: וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹת ה' אֲדֹנֵינוּ וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו: (לא) וַאֲשֶׁר לֹא נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ:

נחמיה, פרקים ח-י בדילוגים
  • אילו מנהגים ממנהגי הסיגד מזכירים את המעמד המתואר בפרקי נחמיה?
  • במהלך חידוש הברית של שבי ציון עם אלוהיהם, מושמע תיאור היסטורי מפורט המכיל גם שתי בריתות שהוזכרו לעיל (ברית בין הבתרים עם אברהם ומעמד הר סיני). מה נעדר מתיאור זה לברית בין ה' ובין עמו, ומה נוסף לו?
  • במה התיאור ההיסטורי תורם לדעתכם למעמד הברית המתחדשת בימי עזרא ונחמיה?
  • נסו לשער את המצב התודעתי שבו היו נתונים שבי ציון במעמד חידוש הברית של ספר נחמיה: מה מצב רוחם? מה מידת הודאות או אי ודאות שבה הם שרויים לגבי עתידם? מה היחס בינם לבין כלל בני ישראל? מה הזיקה בינם לבין הטקסט הנאמר במעמד הברית?
  • נסו להשוות בין מצבם של שבי ציון ובין מצבם של בני העדה האתיופית המציינים את חג הסיגד באתיופיה. במה מוסיף אזכור ברית נחמיה למעמד הסיגד באתיופיה? ובמה הוא מוסיף לחגיגת המעמד בישראל?

עבודה שחורה/ מילים ולחן: אהוד בנאי

האחים כהי העור שבאים מאתיופיה

מביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקה

הבנים האובדים, אחרי תלאות הדרך

מגלים לאט לאט את הארץ הרחוקה

 

הם שנים חלמו עליה, ועכשיו זו המציאות

כשאומרים להם לטבול, לשטוף את התמימות.

ואני בעיניהם ראיתי איזה אור

ומי יידע אם אברהם לא היה שחור

 

האחים כהי העור במרכז קליטה בטבריה

מנסים לקלוט ולהיקלט וזה לא קל

מאצל המדורה, מעבר להרי החושך

אל הרחוב המקומי, הדיגיטאלי, המבולבל. 

הם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות

גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות

ואני בעיניהם ראיתי איזה אור

ומי יידע אם אברהם לא היה שחור

 

האחים כהי העור יחפים בצד הדרך

מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר

הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן

מחכים שתיפתח הדלת מבפנים.

 

הם היו נאמנים, כן, הם חיכו לה לבשורה

ועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה.

אהוד בנאי, עבודה שחורה, מתוך האלבום אהוד בנאי והפליטים 1987
© זכויות יוצרים שמורות למחבר ולאקו"ם http://www.acum.org.il

במהלך חידוש הברית בין הקהילה האתיופית ואלוהים בטקס הסיגד, מתהדק גם הקשר של הקהילה האתיופית לעם היהודי. החברה הישראלית בארץ אינה עשויה מקשה אחת, וגם בני העדה האתיופית לא, ובכל זאת נשאל –

  • איזו ברית לדעתכם ראויה להיכרת בין העדה האתיופית לחברה הישראלית? מהם הגורמים המשפיעים על ברית זו? מה מצבה כיום ולאן כדאי שתישא פניה?
  • פתגם אתיופי טוען כי 'מות האם הוא כמו ישיבה על אבן: הכאב משניהם הולך ונעשה יותר גרוע עם הזמן' – כיצד לדעתכם משפיע הזמן על אופי היחסים בין העדה האתיופית לחברה בארץ-ישראל?
  • הייתם רוצים לכרות או לחדש ברית כלשהי בחג הסיגד המתקרב?
   
תגובות (1 תגובות)
(יום שלישי 29 אוקטובר 2013)
יהדות אתיופיה וההלכה היהודית
לרגל חג הסיגד אני ממליץ לקרוא על ההלכה האתיופית וההלכה הדתית

מצאתם מה שחיפשתם?
החומרים תורמים לכם? משמעותיים?
תרמו ל'מדרשת' וחזקו את הקול הייחודי של
האתר ברשת ובחברה הישראלית.
תרמו עכשיו